השעות בהן שהו הילדים במסגרות היו הכי קשות. אז הרגישה נ' הכי לבד, והגעגועים למשפחה בארץ היו משתלטים עליה. היא שאלה את עצמה, איך זה שעברתי לאחת הערים הכי תוססות ומרתקות בעולם, וכל מה שאני רוצה לעשות זה לשבת לשתות תה עם אמא בסלון בישראל?
אחד הקשיים שחווים רבים היוצאים לרילוקיישן הינו געגועים למשפחה בארץ.
החיים בישראל מלווים, עבור רובנו, בקשרים קרובים עם בני המשפחה: ארוחות שישי אצל ההורים, ארוחות חג בחיק המשפחה, מפגשים בשבתות עם האחים והאחיינים ועוד. המשפחה מהווה עבור רובנו מעגל השתייכות משמעותי ומספקת לנו תחושת שייכות, קרבה ותמיכה.
בעבודתי עם זוגות ומשפחות ברילוקיישן, למדתי כי אחד השינויים המרכזיים במעבר למדינה אחרת הוא החוסר במסגרת המשפחתית. ילדים שהיו רגילים לפגוש את הסבים, הדודים ובני הדודים באופן קבוע, פוגשים מציאות חדשה בה את המפגשים מחליפות שיחות סקייפ, ארוחות החג והשישי המשפחתיות, שהיו מובנות מאליהן, הופכות להיות אחריות שלכם, פתאום אין מי שיעזור עם הילדים כשצריך. שינוי זה עלול להוביל לתחושות געגוע ואף בדידות במדינה החדשה. תחושות אלה טבעיות, בעיקר כאשר המשפחה עדיין לא התבססה מבחינה חברתית במדינת היעד.
מה ניתן לעשות עם קושי זה?
הרי המרחק מהמשפחה הינו עובדה קיימת עבור היוצאים לרילוקיישן. אחד העקרונות המנחים את עבודתי בליווי זוגי ומשפחתי ברילוקיישן, הינו הניסיון למצוא את ההזדמנות לצמוח ולגדול מתוך האתגר. כך, משפחות רבות מספרות כי דווקא המרחק ממשפחת המוצא אפשר להם להתגבש כמשפחה, ועזר להם כהורים לבסס את הקול שלהם בנפרד מהסבים שבארץ.
לדוגמא מ', אשר בנה נולד במהלך הרילוקיישן, מספרת כי דווקא המרחק עזר לה לגבש את ההורות שלה באופן שאינו מושפע מהתערבות הסביבה:
"אנחנו עושים כראות עינינו ללא שום ביקורת או הערה. לי לפחות זה יצר איזשהו ביטחון מאוד גדול במה שאני עושה כי ברור לי שאני מכירה אותו הכי טוב ואף אחד לא יכול לערער אותי".
דוגמא נוספת הוא סיפורה של נ', בה פגשנו קודם. בתחילת הרילוקיישן התקשתה נ' להתרגל למרחק ממשפחתה. נ' חשה קרובה מאוד להוריה, בארץ התגוררה עם משפחתה בקרבתם והם עזרו באופן קבוע עם הילדים. לאחר שעברו לארה"ב, חשה נ' געגוע רב לקשר היומיומי עם אמה. כמו כן, לקח לה זמן להתרגל למציאות החדשה, בה אין לה "רשת ביטחון" משפחתית.
במהלך שיחותינו למדה נ' להעצים את הכוחות הטמונים בה ולגלות את ההזדמנויות לצמיחה שזימן המעבר עבורה ועבור משפחתה. נ' גילתה כי לצד החלק בה אשר חפש את הקרבה להוריה, יש בה גם חלק שרצה ללמוד להיות עצמאי יותר. בסופו של התהליך הרגישה כי גם היא וגם התא המשפחתי שלה התחזקו.
נ' מספרת:
"בהתחלה לא ראיתי בזה שום דבר חיובי. היה לי קשה להיות רחוקה מההורים שלי, בעיקר מאמא שלי. בארץ הילדים היו המון עם סבא וסבתא, רב השבתות היינו מתארחים אצלם. פתאום אין את זה, והכל תלוי בנו, מה שלא נעשה לא יהיה. זה היה גילוי בשבילי שאנחנו יכולים לעמוד על הרגליים לבד, לארח, אהבתי את העצמאות הזאת. כשאני מסתכלת על זה עכשיו אני יכולה להגיד שזה עזר בגיבוש התא המשפחתי שלנו".
זוגות רבים מתארים כי הרילוקיישן עזר להם להתקרב ולהתגבש כמשפחה. השבתות, שבארץ היו עמוסות במחויבויות משפחתיות, הופכות פנויות יותר, ויחד עם סופי השבוע הארוכים הנהוגים במדינות רבות, מתאפשר זמן משפחתי שמשפחות מנצלות לטיולים והכרות עם הסביבה החדשה. זמן זה יכול להיות משמעותי ומקרב מבחינה משפחתית, ולהפוך את תקופת הרילוקיישן לחוויה בלתי נשכחת. כדאי לנצל את ההזדמנות כדי ליצור מסורות משפחתיות חדשות, אשר יוכלו ללוות אתכם גם לאחר השיבה ארצה.
Comments