בזוגיות, קיימת פעמים רבות משאלה שבן הזוג יבין אותי בלי מילים.
יידע מה אני מרגישה, למה אני זקוקה, איך לגעת בי.
למשאלה זו שורשים עמוקים, המגיעים עד לקשר הראשוני שלנו, של תינוק עם אימו.
כתינוק, לא היו לנו מילים לבטא את עצמנו, ובכל זאת אמא ידעה כבדרך פלא למה אנו זקוקים:
ידעה להאכיל אותנו כשאנחנו רעבים, להרדים אותנו כשאנחנו עייפים, להחליף לנו כשאנחנו רטובים.
המשאלה הלא מודעת, לחזור למקום בו אוהבים אותנו ללא תנאי ומבינים אותנו ללא מילים, טבעית ומובנת.
לצערנו, בקשרים בוגרים היא לרוב נוחלת אכזבה.
ככל שנתקשר את הצרכים שלנו בצורה בהירה יותר, כך יגדלו הסיכויים שבן הזוג יוכל להתכוונן אלינו ואל המענה לו אנו זקוקים.
אמנם נאלץ להיפרד מהפנטזיה להיות מובנים ללא מילים, אך בתמורה נוכל לזכות בתקשורת טובה יותר ובסיכוי לקבל מענה מדויק יותר לצרכינו.