זוגות רבים מגיעים לטיפול לאחר שנים בהן הקשיים "טואטאו מתחת לשטיח".
רבים מאיתנו גדלו עם מסרים לפיהם שיח רגשי הוא מעיק, מקשה.
שרצוי לא לתת מקום לקשיים, אלא לדחוק אותם מתחת לפני השטח ולהמשיך לתפקד.
אבל רגשות משמעותיים שלא מקבלים מקום, לא מקבלים ביטוי והכרה, לא נעלמים.
הם רוחשים מתחת לפני השטח, ומתפרצים בחוזקה בנקודות רגישות.
כך למשל קורה שזוגות רבים ריבים קשים ומרים על נושאים הנראים לפעמים כשוליים:
הוא נרדם כשהיא מספרת על יום קשה בעבודה, והיא מתפוצצת.
היא מעירה לו על אופן שטיפת הרצפה, והוא מתפוצץ.
למה זה קורה?
כי המצב הנקודתי נוגע בנושא עמוק הרבה יותר, ומעורר רגשות שלא קיבלו מקום.
כשהוא נרדם היא מרגישה שהיא לא מעניינת אותו.
כשהיא מעירה לו הוא מרגיש שהיא לא אף פעם לא מרוצה ממנו.
תגובה קיצונית מסמנת לנו שנגענו בנקודה רגישה.
רגשות "מטואטאים" נלחמים כדי לקבל את מקומם.
כשנזמין אותם, ניתן להם מקום מכבד, הם יוכלו להפסיק להילחם.
גם אם יישארו רגישים, יהיו פחות נפיצים וניתן יהיה לגעת בהם ולהכיל אותם.